את דרכו החל בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית, המשיך לתכנית בלימודי תרבות של האוניברסיטה העברית ואת לימודי הדוקטורט השלים באוניברסיטת ייל בארה״ב. מאז 2013 גל הוא האוצר לצילום של מוזיאון ישראל בירושלים. בחוג לתולדות האמנות הוא מלמד היסטוריה ותיאוריה של הצילום, אמנות עכשווית בראי הביקורת, וסוגיות בחקר מוזיאונים. במאמריו והרצאותיו מרבה גל לעסוק בתפקידו של הקהל בשדה האמנות, ביחסים בין חינוך לצילום ובהשפעות החברתיות והפוליטיות של הצילום בעת הנוכחית. 

כארכיאולוג בירושלים הוא חקר את בית הקברות ממילא, את מבנה קבר אל-קימריה, רובע שוק הכותנה ושוק בית הבד. בכובעו כהיסטוריון אמנות הוא כתב את עבודת הדוקטורט שלו על אסכולת הציור שפרחה בעיר הראת, באפגניסטן של ימינו, בימי סולטאן חוסין אחרון השליטים התימורים.

בימים אלה הוא שוקד על מחקר ציורי קיר מהארמון האומיי ביריחו. מחקר זה מבקש לשחזר סדרה של ציורים שנמצאה בארמון ולא זכתה לפרסום ראוי לאחר החפירה בימי המנדט הבריטי. במחקר אחר אודות העיר לוד, שבה מתבצעות חפירות קהילתיות מזה שנים, הוא מבקש להבין את המבנה העירוני של העיר לקראת סוף התקופה העות'מאנית. 

תאופיק היה עמית בובר בין 2012 עד 2015. ב-2016 קיבל את מלגת מעוף מהמועצה להשכלה גבוהה לעידוד חוקרים צעירים המתקבלים כמרצים באוניברסיטאות בארץ.

שעת הקבלה בתיאום מראש.

היא חוקרת אמנות בדגש פסיכולוגי ומתעניינת בשאלות זהות באמנות יהודית, באמנים יהודים מסתתרים ודאדא (מאן ריי, טריסטאן צרה, הנס ריכטר).

לתיאום פגישה - milly.heyd@mail.huji.ac.il

 

מחקריה מתמקדים בנקודות ההשקה בין תרבות חזותית ובין רפואה, ועוסקים בהיסטוריה של המשפחה, אימהות, הנקה, כאב, מוות ושינה.

 

היא רכשה את השכלתה האקדמית באוניברסיטה העברית ובמסגרת לימודי הבתר דוקטורט שהתה באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1996 הצטרפה לסגל הבכיר של האוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים באמנות המזרח התיכון למן התקופה ההלניסטית (שלהי המאה הרביעית לפסה"נ) ועד סופה של התקופה האומיית (אמצע המאה השמינית לספירה). עבודותיה מתחקות אחר יחסי הגומלין בין הקבוצות האתניות והדתיות אשר פעלו במרחב זה והן בוחנות את השימוש באמנות ככלי להבניית זהות חברתית, תרבותית ודתית. מחקרים רבים פרי עטה עניינם פסיפסי הרצפה אשר עטרו בתי אמידים, ארמונות, בתי כנסת, כנסיות ומנזרים בישראל ובירדן. גולת הכותרת של מחקריה בנושא זה הוא ספרה פסיפסים של אמונה; רצפות של יהודים, פגאנים, נוצרים, שומרונים ומוסלמים בארץ הקודש. ספר זה זיכה אותה בפרס פולונסקי לחדשנות ויצירתיות במדעי הרוח לשנת 2016. תחום מחקר נוסף שלה היא האמנות האומיית ומקורותיה הסאסאנים, ביזנטים, קופטים וערבים טרום מוסלמיים. מחקרים אחרים שלה עוסקים בתיאורים מילוליים של יצירות אמנות (אקפרסייס) מהם ניתן ללמוד על דרכי ההתבוננות בהיצגים חזותיים בשלהי העת העתיקה. מחקרה הנוכחי מתמקד בעיצוב הפנים של חלל בית הכנסת והכנסייה בשלהי העת העתיקה כזירה למופע הליטורגי. רינה טלגם קיבלה בשנת 2013 את פרס מילקין על הצטיינות מתמשכת בהוראה, ב-2016 הוענק לה פרס נרקיס לחקר האמנות היהודית וב-2018 הוענק לה פרס הרקטור על הצטיינות במחקר, בהוראה ובתרומה לקהילת האוניברסיטה. היא הייתה עמיתת מחקר באוניברסיטת פנסילבניה והוזמנה ללמד כפרופסור אורח באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת הגרגוריאנה ברומא. רינה טלגם היא נציגת האוניברסיטה העברית בדירקטוריון של מוזיאון ישראל, חברה בדירקטוריון של הוצאת מאגנס וחברה במועצת הספרים של יד בן-צבי.

 

את תואר הדוקטורט שלה קבלה ממכון וורבורג בלונדון והאוניברסיטה העברית בירושלים. מ-1981 ועד לפרישתה לגמלאות ב-2006 לימדה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, פרסמה שלושה ספרים על כתבי יד לטיניים ומאמרים רבים. השתתפה עם חוקרים אחרים בהוצאות פקסימיליה של כתבי יד עבריים והייתה עורכת השנתון Jewish Art  במשך 12 שנה. בשנים 1991-2006 כיהנה כמנהלת המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית, הקימה בו את מדור האדריכלות, הובילה עשרות משלחות לתיעוד האמנות היהודית הנכחדת ברחבי העולם וניהלה מספר פרויקטים מחקריים חשובים. בשנת 1994 הקימה פרופ' כהן-מושלין את "בית תפילה" – מכון לחקר אדריכלות יהודית באירופה באוניברסיטה הטכנית בבראונשוויג ועומדת בראשו עד היום. כמו כן היא עומדת כיום בראש "האינדקס לאמנות יהודית ע"ש בצלאל נרקיס" במרכז לאמנות יהודית. פרופ' כהן מושלין היא עמיתה בוועדה הבינלאומית לפליאוגרפיה לטינית, פרופסור כבוד באוניברסיטת בראונשוויג וחברה באקדמיה למדעים של בראונשוויג. בשנת 2009 הוענק לה עיטור כבוד מטעם נשיא גרמניה.

גלית מתעניינת באמנות עולי רגל, בקשרים שבין אמנות יהודית לנוצרית ובין ירושלים לרומא. היא חוקרת אמנות ניידת ומונומנטלית סביב אגן הים התיכון. פרסמה מחקרים הקשורים לאמנות וארכיטקטורה בארץ הקודש, באיטליה ובמערב אירופה. ספריה על קופסיות שרידים קדושים מהתקופה הנוצרית הקדומה ועל השפעתה של ירושלים על התנצרותה הוויזואלית של רומא התפרסמו ב 2008 וב 2018 בהתאמה בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.לאחרונה עוסקת גם במדיבאליזם. ספרה על תרבות ההנצחה בגרמניה במחצית השניה של המאה העשרים מפרספקטיבה של מדיבאליסטית יצא לאור בהוצאת פטר לנג ב 2022.

 

שעת קבלה: יום ב' 12:30 בתיאום מראש.