את תואר הדוקטורט שלה קבלה ממכון וורבורג בלונדון והאוניברסיטה העברית בירושלים. מ-1981 ועד לפרישתה לגמלאות ב-2006 לימדה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, פרסמה שלושה ספרים על כתבי יד לטיניים ומאמרים רבים. השתתפה עם חוקרים אחרים בהוצאות פקסימיליה של כתבי יד עבריים והייתה עורכת השנתון Jewish Art  במשך 12 שנה. בשנים 1991-2006 כיהנה כמנהלת המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית, הקימה בו את מדור האדריכלות, הובילה עשרות משלחות לתיעוד האמנות היהודית הנכחדת ברחבי העולם וניהלה מספר פרויקטים מחקריים חשובים. בשנת 1994 הקימה פרופ' כהן-מושלין את "בית תפילה" – מכון לחקר אדריכלות יהודית באירופה באוניברסיטה הטכנית בבראונשוויג ועומדת בראשו עד היום. כמו כן היא עומדת כיום בראש "האינדקס לאמנות יהודית ע"ש בצלאל נרקיס" במרכז לאמנות יהודית. פרופ' כהן מושלין היא עמיתה בוועדה הבינלאומית לפליאוגרפיה לטינית, פרופסור כבוד באוניברסיטת בראונשוויג וחברה באקדמיה למדעים של בראונשוויג. בשנת 2009 הוענק לה עיטור כבוד מטעם נשיא גרמניה.

גלית מתעניינת באמנות עולי רגל, בקשרים שבין אמנות יהודית לנוצרית ובין ירושלים לרומא. היא חוקרת אמנות ניידת ומונומנטלית סביב אגן הים התיכון. פרסמה מחקרים הקשורים לאמנות וארכיטקטורה בארץ הקודש, באיטליה ובמערב אירופה. ספריה על קופסיות שרידים קדושים מהתקופה הנוצרית הקדומה ועל השפעתה של ירושלים על התנצרותה הוויזואלית של רומא התפרסמו ב 2008 וב 2018 בהתאמה בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.לאחרונה עוסקת גם במדיבאליזם. ספרה על תרבות ההנצחה בגרמניה במחצית השניה של המאה העשרים מפרספקטיבה של מדיבאליסטית יצא לאור בהוצאת פטר לנג ב 2022.

 

שעת קבלה: יום ב' 12:30 בתיאום מראש.

עמישי-מייזלש נולדה בניו יורק. בשנת 1959, עלתה עם משפחתה ולמדה בבצלאל ובמקביל באוניברסיטה העברית. ב-1960 שבה לארצות הברית לסיים לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטת קולומביה. בשנת 1962 שבה לארץ והחלה ללמד באוניברסיטה העברית. בשנת 1970 הוסמכה, בהצטיינות יתרה, לדוקטור באוניברסיטה העברית. נושא הדוקטורט היה "הנושאים הדתיים של גוגן". היא פרסמה ספרים ומאמרים רבים על אמנות מודרנית ועל אמנות יהודית מודרנית, וב-1993 הוציאה ספר חשוב על השפעת השואה על האמנות. היא ממשיכה לעבוד על נושאים אלה אחר פרישתה. בזמן שרותה באוניברסיטה העברית הייתה פעמיים ראש החוג לתולדות האמנות, ושרתה כראש המכון לאמנויות, שפות וספרות וכראש המכון למדעי הרוח הכלליים. לתיאום פגישה:  maisels@mail.huji.ac.il

עם סיום לימודיה התיכוניים במוסקבה ועוד טרם עלייתה ארצה ב-1972, הבינה שהיא רוצה להתמחות בתולדות האמנות האיטלקית בתקופת הרנסנס עם דגש על המורשת הקלאסית. את התואר השני והשלישי עשתה באוניברסיטה העברית בהדרכת מיסד החוג וחתן פרס ישראל, פרופסור משה ברש.

פרופ' פרידמן כתבה חמישה ספרים וכחמישים מאמרים על יצירות מופת של האמנות חזותית ומתוכם שלושה על הספרות האיטלקית (פטררקה, בוקצ'יו וטסו). היא גם שיתפה פעולה בעריכת ספר של מאמרים העוסקים במיתולוגיה. בכל פרסומיה באה לידי ביטוי התעניינותה המתמדת בנושאים קלאסיים, נוצריים, ואסטתיים

שעת הקבלה מתקיימת בימי ג' וד' סביב לוח הזמנים של הקורסים שלי​; בתאום מראש​ באמצעות ה​דואר ה​אלקטרוני; נא לא לכתוב מיום ה' עד יום א'​.

 

עבודת הדוקטור של אירינה צ'רנצקי הוקדשה לדימוי פירנצה כפי שבא לידי ביטוי באמנות וכתבים של המאות ה14 וה15. בין תחומי עניינה אף שחזור של מסלולי ירושלים ומקומותיה הקדושים ברחובות פירנצה ובכנסיותיה. כמו כן, אירינה חוקרת את ההוצאות המודפסות והמאויירות של ספר המתמורפוזות של אובידיוס במאה ה16 בגרמניה וצרפת.

מרצה בחוגים לפולקלור יהודי והשוואתי ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר: אמנות יהודית ואמנות עממית, תרבות חומרית ואפמרה, חפצים במחזור החיים ומעגל השנה, טקס ומנהג של קהילות ישראל באירופה ובארצות האסלאם (דגש מיוחד על התרבות של יהודי איטליה והתפוצה הספרדית באירופה), קשרי גומלין תרבותיים ואמנותיים בין קהילות ישראל ושכניהן בעולם הנוצרי והמוסלמי, דימוי היהודי וכתב עברי באמנות הכללית. פרסם למעלה מ-200 ספרים ומאמרים בתחומים אלה. כמו כן אספן של פריטי יודאיקה ואפמרה ישראליים ומרצה ומדריך סיורים לימודיים באתרים יהודים באירופה, צפון אפריקה, הודו, ומרכז אסיה.   

 

 

שעת קבלה - עפ"י קביעה מראש